Blog creado para el análisis de la obra “Virus, inundaciones, amaneceres”, de la escritora Sarah Gelb.
Somos un grupo de chicas, estudiantes de nutrición, que estamos a punto de terminar esta carrera universitaria. Es una profesión que a las tres siempre nos fascino, a pesar de todas las dificultades que una tiene al entrar a la escuela, y no tanto al entrar, más bien al cursarla. Sin duda las cosas que suelen pasar en esta institución no pasa en ninguna otra, y si pasa, no en tonos tan altos. Pero no hablaremos de lo que nos costó llegar hasta donde estamos, ni de la interrogante que tenemos en cuanto a nuestra futura profesión y las ofertas laborales; que son muy pocas y mal pagas. Al menos lo decimos acá; En la escuela es como tema prohibido hablar de condiciones laborales, sueldos, nunca escuchamos a una docente hablar sobre eso, tampoco es su obligación, esta para educar, pero sentimos como un engaño, un discurso que nos meten adentro de la escuela, y que muchas ya sabemos, es puro cuento.
Hace poco tiempo me encontré con una página en internet, era un blog, igual que este, que hablaba de un libro. A mí me encanta leer libros, me devoro todo lo que llegue a mis manos, a no ser poesía de muerte, eso no me gusta, me gusta la poesía de amor, de adrenalina, de naturaleza. La sorpresa fue grande cuando a poco de empezar a leer me encontré con que el relato se situaba en Montevideo, raro, y más raro cuando en la tapa del libro decía “ por Sarah Gelb Tel Aviv, Israel 2009”. Una israelita escribiendo un relato que ocurría en Uruguay.
Pues las sorpresa fue aun mayor…cuando la primer parte del libro se venía a llamar “el virus de la histeria de nutrición”. Hoy nos dedicaremos a este relato de ciencia ficción, luego vendrán los “poemas de nutrición” y al final la novela “amaneceres”, completando la obra; “virus inundaciones, amaneceres”
Las tres hemos quedado súper sorprendidas de la sencillez y de lo sensacional del relato, corto, preciso, guiado siempre hacia un rumbo, sin altibajos, crudo por momentos, dulce a veces, y como todo relato corto…con un final fenomenal.
Lo primero que a una le viene a la mente es una sensación de discriminación hacia las personas obesas, eso sí una es despistada, pues el libro da un mensaje con bases filosóficas sorprendente; una no sabe si termina hablando de la discriminación, o del consumismo, o del entendimiento humano…y así podemos seguir. Hemos leído una y otra vez el relato; nada de eso, el libro habla en primer lugar de la desesperación humana, pongan como excusa lo que sea, pues cualquier chispa basta hoy en día para desesperarnos.
Pero hablaremos de lo que ustedes quieren; ¿Cómo un relato, una obra completa, se sitúa prácticamente en la escuela de nutrición de Uruguay?, masss, ¿como una escritora israelita escribe sobre la escuela de nutrición en Uruguay?.
Sarah Gelb estudio 6 meses nutrición en Uruguay, el periodo es entre 2001 y 2003, no se sabe con precisión. Vuelve a su país tras una beca otorgada, desde ese momento se dedica únicamente a la literatura, entra a la universidad de artes y letras de Israel. Publicaría varias obras, entre ellas; “las orejas que solo escuchaban” (la más famosa obra de la escritora”)
¿Cómo es que Sarah Gelb sabe tanto sobre la escuela?, bueno, esta súper clarísimo que la escritora mantiene contacto con algunos ex compañeros de carrera.
Sobre los poemas que supuestamente están en el hospital de clínicas y sobre la historia de amor…hablaremos en estos días. Muchas gracias… “la colombiana”
Muchas personas han catalogado a la obra como magnifica, y en verdad que lo es.
“el virus de la historia de nutrición” e “Inundaciones” son una bocanada para la tercer parte “Amaneceres”. Si bien cada parte puede tratarse de forma individual, están fielmente conectadas.
En el pequeño relato se presentan a los personajes, en el compilado de poemas se describe un amor, y en la tercer parte se va a un retroceso a pocas de estudiantes. Amaneceres tiene dos partes; la primera, uno de los personajes cuenta toda la historia de amor; en la segunda un periodista se choca con un diario estudiantil de hace 30 años, a dos días de la conmemoración de los 10 años de la masacre montevideana por el virus de la histeria de nutrición trata de descubrir el vinculo entre la historia de amor, el diario estudiantil, y el virus…en el camino los poemas.
En amaneceres se describe con totalidad como ocurrieron los hechos en la epidemia, quienes lo comenzaron, y como se expandió, se describe hasta quien saco el diario estudiantil y como pudo salir esa persona con tantos virosos del hospital.
La obra es un vaivén en el tiempo, la escritora va y viene enlazando como de costumbre a sus lectores. Sabemos que es engañosa, esperábamos eso de ella, no esperábamos esta magnífica obra sin desperdicio.
NO piensen ni por casualidad que Sarah Gelb saca el vinculo a la luz, ni tampoco dice si los poemas son reales; ya esta grande, a esta altura no la vamos a cambiar; lo importante de la obra es la historia de amor, sin lugar a dudas. Todo lo otro es una invención en donde los poemas reposan.
הבלוג נוצר על ניתוח של היצירה "וירוס, שיטפונות, זריחות, הסופרת שרה גלב.
אנחנו קבוצה של בנות, סטודנטים לתזונה, בו אנו עומדים לסיים את זה באוניברסיטה. זהו מקצוע אשר שלושה ריתק אותנו תמיד, למרות כל הקשיים, כי צריך ללכת לבית הספר, ולא להיכנס, ולא את הקורס. אין ספק דברים קורים לעתים קרובות במוסד הזה לא הולך לשום מקום אחר, ואם זה קורה, לא כמו צלילים גבוהים. אבל לא מדברים על כמה זה עלה לנו להגיע לאן שאנחנו, או את השאלה יש לך לגבי המקצוע העתידי שלנו הצעות עבודה, שהם מעטים מאוד ושילם גרוע. לפחות אנחנו אומרים כאן, בבית הספר הוא כמו הנושא אסור לדבר על תנאים, משכורות עובדים, אף פעם לא שמעתי לדבר המורה על זה, לא חובתו היא לחנך, אבל מרגיש כמו מתיחה, נאום אשר הכניסו אותנו הספר, ורבים כבר יודעים, הוא בדיוני טהור.
אני לאחרונה נתקלתי באתר אינטרנט, בבלוג היה ככה, אם כבר מדברים על ספר. אני אוהב לקרוא ספרים, אני לטרוף את כל שעולה על הידיים שלי, לא להיות שירה של מוות, אני לא אוהב, אני אוהב את השירה של אדרנלין אהבה, טבע. ההפתעה היתה גדולה כאשר אתה מתחיל לקרוא כמה מצאתי כי הסיפור היה ממוקם מונטווידאו, נדיר, נדיר כאשר העטיפה של הספר לקרוא "מאת שרה גלב תל אביב, ישראל 2009." הכתיבה הישראלית סיפור שהתרחש אורוגוואי.
ובכן, ההפתעה היתה אפילו גדולה יותר ... כאשר את החלק הראשון של הספר קיבלו את הכינוי "היסטריה תזונה וירוס." היום נתמקד סיפור זה מדע בדיוני, ואז באים "שירים של התזונה" ולסיים את הרומן "זריחה", להשלים את העבודה, "שטפונות וירוס, הזריחה"
שלושת היה מופתע מאוד על הפשטות סנסציות של הסיפור, קצר, מדויק, מונחה תמיד לכיוון, ללא בליטות, גס לפעמים, מתוק לפעמים, כמו כל סיפור קצר ... עם גמר נהדר.
הדבר הראשון שעולה על הדעת היא תחושה של אפליה נגד אנשים שמנים, כן אחת היא מבולבלת, כי הספר נותן הודעה פילוסופי מפתיע, אתה לא יודע אם בסופו של דבר אתה מדבר על אפליה, או צרכנות או המוח האנושי ... ואנחנו יכולים להמשיך. קראנו שוב ושוב את הסיפור, אף אחד, כי, הספר מדבר הראשון של הייאוש האנושי, בתור תירוץ לשים את זה, כי כל ניצוץ מספיק כיום כדי ייאוש.
אבל לדבר על מה שאתה רוצה, איך סיפור, יצירה שלמה, הוא בערך תזונתי הספר אורוגוואי?, Masss, איך סופר יהודי כותב על תזונה הספר באורוגוואי?.
שרה המחקר גלב תזונה 6 חודשים באורוגוואי, התקופה היא בין השנים 2001 ו 2003, לא ידוע בדיוק. חזרה הביתה אחרי מענק, מזה זמן מוקדש אך ורק בספרות, הולך ללמוד בקולג 'לאמנות ולספרות של ישראל. כמה יצירות פורסם, ביניהם, "רק באוזניים קשובות" (הסופר לשחק המפורסם ביותר)
איך שרה גלב יודע כל כך הרבה על הספר?, ובכן, זה קריסטל סופר ברור כי הסופר מקיים קשר עם כמה חברים לשעבר בקולג '.
על שירים שהם כביכול במרפאות החולים ואת סיפור אהבה בימים אלה ... לדבר. תודה רבה לך ... "קולומביה"
לאנשים רבים יש לסווג את העבודה כמו מרהיב, ואכן זה.
"הווירוס בהיסטוריה של התזונה" ו "המבול" הוא בפה מלא עבור צד שלישי "זריחה". בעוד כל חלק יכול להיות מטופל באופן אישי, קשורים קשר הדוק.
בסיפור הקצר הדמויות אוסף של שירים מתאר אהבה, ואת החלק השלישי יהיה נסיגה עד כמה סטודנטים. זריחה יש שני חלקים: הראשון, דמות אחת מספרת את הסיפור כולו על אהבה, העיתונאי השני נתקל עיתון הסטודנטים לפני 30 שנה, יומיים לפני החגיגה של 10 שנים לטבח במונטבידאו ידי תזונה וירוס ההיסטריה על גילוי הקשר בין סיפור האהבה, עיתון הסטודנטים, ואת וירוס ... בדרך את השירים.
ב זריחות תיאר עם כל האירועים באמת התרחש ב המגיפה, מי התחיל, וגם הוא התרחב, הוא תיאר את התיק עיתון הסטודנטים כאדם שיכול לעזוב את בית החולים כך virosa רבים.
המחזה הוא מתנודד בזמן, הכותב הולך הלוך ושוב, כרגיל המקשר את הקוראים שלך. אנו יודעים כי הוא מטעה, ציפינו שזה לא ציפו לזה עבודה מצוינת בלי בזבוז.
אל תחשוב כי שרה גלב בטעות הסירו את הקישור אל האור, ואינו אומר אם השירים הם אמיתיים, ואת זה גדול בשלב זה לא הולך להשתנות, את החשיבות של העבודה הוא סיפור אהבה, בלי ספק. כל השאר הוא המצאה שבו השירים שקר.
אנחנו קבוצה של בנות, סטודנטים לתזונה, בו אנו עומדים לסיים את זה באוניברסיטה. זהו מקצוע אשר שלושה ריתק אותנו תמיד, למרות כל הקשיים, כי צריך ללכת לבית הספר, ולא להיכנס, ולא את הקורס. אין ספק דברים קורים לעתים קרובות במוסד הזה לא הולך לשום מקום אחר, ואם זה קורה, לא כמו צלילים גבוהים. אבל לא מדברים על כמה זה עלה לנו להגיע לאן שאנחנו, או את השאלה יש לך לגבי המקצוע העתידי שלנו הצעות עבודה, שהם מעטים מאוד ושילם גרוע. לפחות אנחנו אומרים כאן, בבית הספר הוא כמו הנושא אסור לדבר על תנאים, משכורות עובדים, אף פעם לא שמעתי לדבר המורה על זה, לא חובתו היא לחנך, אבל מרגיש כמו מתיחה, נאום אשר הכניסו אותנו הספר, ורבים כבר יודעים, הוא בדיוני טהור.
אני לאחרונה נתקלתי באתר אינטרנט, בבלוג היה ככה, אם כבר מדברים על ספר. אני אוהב לקרוא ספרים, אני לטרוף את כל שעולה על הידיים שלי, לא להיות שירה של מוות, אני לא אוהב, אני אוהב את השירה של אדרנלין אהבה, טבע. ההפתעה היתה גדולה כאשר אתה מתחיל לקרוא כמה מצאתי כי הסיפור היה ממוקם מונטווידאו, נדיר, נדיר כאשר העטיפה של הספר לקרוא "מאת שרה גלב תל אביב, ישראל 2009." הכתיבה הישראלית סיפור שהתרחש אורוגוואי.
ובכן, ההפתעה היתה אפילו גדולה יותר ... כאשר את החלק הראשון של הספר קיבלו את הכינוי "היסטריה תזונה וירוס." היום נתמקד סיפור זה מדע בדיוני, ואז באים "שירים של התזונה" ולסיים את הרומן "זריחה", להשלים את העבודה, "שטפונות וירוס, הזריחה"
שלושת היה מופתע מאוד על הפשטות סנסציות של הסיפור, קצר, מדויק, מונחה תמיד לכיוון, ללא בליטות, גס לפעמים, מתוק לפעמים, כמו כל סיפור קצר ... עם גמר נהדר.
הדבר הראשון שעולה על הדעת היא תחושה של אפליה נגד אנשים שמנים, כן אחת היא מבולבלת, כי הספר נותן הודעה פילוסופי מפתיע, אתה לא יודע אם בסופו של דבר אתה מדבר על אפליה, או צרכנות או המוח האנושי ... ואנחנו יכולים להמשיך. קראנו שוב ושוב את הסיפור, אף אחד, כי, הספר מדבר הראשון של הייאוש האנושי, בתור תירוץ לשים את זה, כי כל ניצוץ מספיק כיום כדי ייאוש.
אבל לדבר על מה שאתה רוצה, איך סיפור, יצירה שלמה, הוא בערך תזונתי הספר אורוגוואי?, Masss, איך סופר יהודי כותב על תזונה הספר באורוגוואי?.
שרה המחקר גלב תזונה 6 חודשים באורוגוואי, התקופה היא בין השנים 2001 ו 2003, לא ידוע בדיוק. חזרה הביתה אחרי מענק, מזה זמן מוקדש אך ורק בספרות, הולך ללמוד בקולג 'לאמנות ולספרות של ישראל. כמה יצירות פורסם, ביניהם, "רק באוזניים קשובות" (הסופר לשחק המפורסם ביותר)
איך שרה גלב יודע כל כך הרבה על הספר?, ובכן, זה קריסטל סופר ברור כי הסופר מקיים קשר עם כמה חברים לשעבר בקולג '.
על שירים שהם כביכול במרפאות החולים ואת סיפור אהבה בימים אלה ... לדבר. תודה רבה לך ... "קולומביה"
לאנשים רבים יש לסווג את העבודה כמו מרהיב, ואכן זה.
"הווירוס בהיסטוריה של התזונה" ו "המבול" הוא בפה מלא עבור צד שלישי "זריחה". בעוד כל חלק יכול להיות מטופל באופן אישי, קשורים קשר הדוק.
בסיפור הקצר הדמויות אוסף של שירים מתאר אהבה, ואת החלק השלישי יהיה נסיגה עד כמה סטודנטים. זריחה יש שני חלקים: הראשון, דמות אחת מספרת את הסיפור כולו על אהבה, העיתונאי השני נתקל עיתון הסטודנטים לפני 30 שנה, יומיים לפני החגיגה של 10 שנים לטבח במונטבידאו ידי תזונה וירוס ההיסטריה על גילוי הקשר בין סיפור האהבה, עיתון הסטודנטים, ואת וירוס ... בדרך את השירים.
ב זריחות תיאר עם כל האירועים באמת התרחש ב המגיפה, מי התחיל, וגם הוא התרחב, הוא תיאר את התיק עיתון הסטודנטים כאדם שיכול לעזוב את בית החולים כך virosa רבים.
המחזה הוא מתנודד בזמן, הכותב הולך הלוך ושוב, כרגיל המקשר את הקוראים שלך. אנו יודעים כי הוא מטעה, ציפינו שזה לא ציפו לזה עבודה מצוינת בלי בזבוז.
אל תחשוב כי שרה גלב בטעות הסירו את הקישור אל האור, ואינו אומר אם השירים הם אמיתיים, ואת זה גדול בשלב זה לא הולך להשתנות, את החשיבות של העבודה הוא סיפור אהבה, בלי ספק. כל השאר הוא המצאה שבו השירים שקר.
muy bueno!!!
ResponderEliminar